אוניברסיטאי, שמדורג בחמישייה הראשונה של בתי החולים המובילים בארצות הברית . השתתפתי בישיבות מועצת המנהלים של בית החולים, ולא פחדתי לפתוח את הפה שם ולהציע מודלים שונים . אחד המודלים שלי התברר כמוצלח במיוחד עבור מערכת הבריאות של הופקינס עצמו, ובהמלצה שקיבלתי בסיום ההשתלמות, כתב לי מנכ"ל הופקינס : All what Hopkins needs is to let Rotstein free around . במילים אחרות : תשאיר את רוטשטיין אצלנו, זה מה שהופקינס צריך . המלצה של שורה אחת . לא צריך יותר מזה . התחברתי מאוד לאותו מנכ"ל, פיטר ואן איטן, בחור מאוד מוכשר, ממוצא הולנדי, שסיגל שיטות ניהול מקוריות . כך, למשל, בחדר שלו לא היו כיסאות, גם לו עצמו . היה רק שולחן נטוי, בערך מטר על מטר, בגובה של אדם ממוצע, ואת הכול הוא עשה בעמידה, מהבוקר עד סוף היום, כולל ישיבות . מכל שלושת המקומות שהשתלמתי בהם, אני יכול לומר בוודאות שאם הייתי רוצה - יכולתי להישאר בהופקינס . הם היו מקבלים אותי בזרועות פתוחות . למה אם כן קמתי וחזרתי לישראל ? זה, שוב, האופי שלי . זרקו אותי, פיטרו אותי, אז אני אחזור לשם - ואצליח . יש לי עניין לא ‑ גמור בשיבא, וזו סיבה מספיק טובה לח...
אל הספר