פרק 2: לא בין המקובלים; לא ספורטאי; לא אהוב הבנות

התפקיד של אבי . לאבא נודע - כנראה שמישהו הלשין - על חדר פנוי, יותר נכון חדר כביסה קטן על הגג, וכך הוא התמקם על גג בניין של יהודי אמיד, מר מילסון, עם צו תפיסה חתום כהלכה, כשהוא וחבריו לעבודה משתלטים עליו אל מול הבעלים ההמום והקוצף . מובן שאדון מילסון לא אהב את הדיירים החדשים שהתמקמו מעל ביתו, והיחסים בינו לבין הורי היו מאוד מתוחים לאורך כל התקופה שבה גרנו שם . אבל עבורי היתה זו תקופה נהדרת . הבית היה ממש ליד הים, צריך רק לרדת מהבית, ועולם נפלא, כחול ועמוק, נפרש מולי, ועם חוף שלי בלבד, שיכולתי לשבת מולו ולחלום חלומות מטריפים לשמע המיית גלים בלתי ‑ פוסקת . אדון מילסון היה אדם עשיר . למי באותן שנים היה אוטו פרטי בחיפה ? ובכן, לאדון מילסון היתה מכונית מסוג הנרי ג'יי, מצוחצחת וגדולה, שאותה היה נוהג בעצמו . אחת ההנאות הגדולות שלי כילד קטן היתה לחכות ליד שער הבניין בשעות אחר הצהריים, כשמילסון חזר מהעבודה . הוא הגיע, עשה לי סימן עם היד, ואני מיד פתחתי את השער ואחר כך התיישבתי במושב הקדמי לידו, וככה נסענו 20 מטר, עד לגראז' . זו היתה אחת מחוויות האושר המאוד מיוחדות שאני זוכר מתקופת בת גלים . אני ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)