"זאב בחלוק לבן" תהיה הכותרת באחד העיתונים . רואיינתי בלא הפסקה : טלוויזיה, רדיו, עיתונים . אני זה שצריך להחליט איך ולאן ממשיכים מכאן . פרפורי הבטן שלי בטח הגיעו גם למיקרופון ! כמה ימים קודם לכן, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ניגש אלי פרופ' מרדכי ( מוט'קה ) שני . האיש הכול ‑ יכול . גם במערכת הבריאות וגם בבית החולים . הוא ההנהלה . מנהל בית החולים . חלק מהמנגנון שנגדו אנחנו שובתים כבר ארבעה חודשים . החלפנו כמה משפטים . לא הסכמנו בינינו, אבל במפתיע, בסיום השיחה הוא לקח פתק שהיה על השולחן, כתב כמה מילים, שם לי ביד והלך . לאחר שנעלם במסדרון פתחתי את הפתק . "אתה תהיה מנהל בית החולים . . . " נכתב בו . אני עוד לא בן ,34 מתמחה צעיר בבית החולים שהוא עומד בראשו, והאיש הזה, שיהיה אחר כך המנטור שלי בעולם הניהול הרפואי, כותב לי את זה ! קיפלתי את הפתק והכנסתי לארנק . הרגשתי על גג העולם . את הפתק, מסתבר, לא שמרתי, והדרך מגג העולם למטה היתה הרבה יותר מהירה וקצרה מכפי שדמיינתי לעצמי . אבל נאלצתי שוב ללמוד, שמכל מצב אפשר לחזור ולטפס חזרה . אפילו לחזור לגג העולם . "האתגור מחדש", זה הפך להיות המוטו של ח...
אל הספר