מיכל זלצר-לביד 62 שבסיומו בשנת 1954 הוכרו 38 קבוצות אתניות, מלבד החאן . לאחר מפקד האוכלוסין השני שנערך ב- 1964 עלה מספרן ל- 53 קבוצות אתניות, וכעבור שנים מספר נוספו שתי קבוצות, כך שיחדיו הוכרו 56 לאומים . ״פרויקט סיווג המיעוטים״ היה מורכב והציב אתגרים פוליטיים, רעיוניים ולוגיסטיים . אלפי מומחים, ביניהם בלשנים, אנתרופולוגים, חוקרי פולקלור, רופאים ומלומדים אחרים נשלחו לכל קצוות סין במטרה לאתר ולתעד את המיעוטים שחיים שם . הם נדרשו לאסוף עדויות בנוגע לשפה, מנהגים, תרבות ורקע היסטורי של התושבים המקומיים . לאחר מכן סווגו הממצאים בהתאם לקריטריונים שהושאלו מברית המועצות, שלפיהם יש לזהות קבוצה אתנית כלאום בהתבסס על מאפיינים אובייקטיביים . הקריטריונים החשובים היו שפה, תרבות ומנהגים, תוך התייחסות גם לפיזור הגיאוגרפי . לרשותם של המומחים עמדו זמן מוגבל ומשאבים מצומצמים . המלאכה הייתה רבה ומפרכת . הם הגיעו לאזורים נידחים, לרוב בשוליה של המדינה, נושאים אחריות כבדה על כתפיהם . המלצותיהם בנוגע לקבוצות שיזכו בהכרה רשמית השפיעו לא רק על עתידם וזהותם של המיעוטים אלא גם על המשאבים הכלכליים, על המוסדות הפול...
אל הספר