נספח: מדריך ללא‑פיזיקאים בתורת היחסות

נראה בעיניו הגיוני, כיוון ש"האובייקטים של התפיסה שלנו כוללים תמיד צירופים של מקומות וזמנים . אף אחד מעולם לא הבחין במקום בלי שיהיה זה בזמן מסוים, או בזמן בלי מקום כלשהו" . מינקובסקי הכריז שעדיף לדבר לא על מקומות רגילים בתוספת של זמן נפרד, אלא על דבר מאוחד שייקרא "אירוע" . כדי לתאר את "המרחב ‑ זמן" המעורב שכל האירועים האפשריים משתלבים בתוכו, צריך רק להכין רשימות של ארבעה מספרים . זה נשמע מופשט, אבל אנחנו עושים את זה כל הזמן . נניח שסבא רבא שלכם טייל בניו יורק בערב צלול באביב 1933 וראה יצור שעיר גדול על ראש בניין האֶמְפּיֶיר סְטֵייט, בגובה 440 מטר . הוא רוצה להודיע על כך לעיתונות . ברגע שימצא טלפון ויתקשר ל"ניו יורק טיימס" הוא יוכל לומר : "זה - זה - בראש בניין האמפייר סטייט, ו . . . אלוהים, אני רואה אותו ממש עכשיו ! " אבל אילו הוא וכתב העיתון היו מבינים את הקיצור של מינקובסקי עם הסימוּל שלו, אפשר היה לבטא את זה מהר יותר : "השדרה החמישית, רחוב ,33 440 מטר, 30 : 20 ! " אם שניהם מכירים את רשת הרחובות של מנהטן, הוא היה יכול לומר זאת בזריזות רבה עוד יותר : " ,5 ,33 ,440 30 : 20 ! " צלמי העיתו...  אל הספר