20. הסוף

כדי מאבק איתו, היא התמוטטה . כעבור שלושה חודשים היא מתה בבית החולים . אחותו של איינשטיין, מאיה, עברה לפרינסטון ממש לפני המלחמה, כשהתפרקו נישואיה . ( משפחת וינְטְלֶר, שבביתה גר איינשטיין בשנת הלימודים הנוספת שלו בתיכון, נכנסת לתמונה פעם נוספת : הבת מארי היתה אהובתו הראשונה, חברו בֶּסוֹ התחתן עם בת אחרת, ומאיה נישאה לאחד הבנים במשפחה . ) בשעות שבילה בהקראה למאיה, איינשטיין לקח לידיו לעיתים את דון קישוט, אבל לעיתים קרובות יותר את ספריו של דוסטויבסקי, שהיה אהוב על שניהם, ובמיוחד האחים קרמזוב על ניסיונותיהם של גיבורי הספר להבין את האל המרוחק . למרות שאיוואן, אחד האחים בספר, חשב שאי ‑ אפשר לדעת את הבורא ( "אלה שאלות שאינן לפי כוחה של נפש שנבראה עם האידיאה של שלושה ממדים בלבד" ) , דוסטויבסקי חלק עליו, והשכנוע הזה של הסופר ריתק את איינשטיין . אחרי מותה של מאיה ב ‑ 1951 היה איינשטיין יושב שעות ארוכות במרפסת האחורית של ביתו הריק . "אני מתגעגע אליה יותר מכפי שאפשר לדמיין", הוא אמר לבתו החורגת מרגוט כשבאה לנחם אותו . הוא ישב איתה בחום הקיץ בפרינסטון, ולפתע החווה בידו אל עֵבר השמים . "הביטי בטבע", ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)