6. זמן לחשוב

המשכורת באוניברסיטת ציריך היתה טובה מזו שבמשרד הפטנטים, אבל גם איינשטיין וגם מאריץ' ידעו היטב עד כמה חשוב שלא יפוטר בגלל שהוא מרצה גרוע . הוא עדיין התלבש באופן שונה משאר חברי הפקולטה בציריך, הסתובב במכנסיים קצרים מדי ובשיער פרוע, ובכל זאת, גם הוא וגם מאריץ' התבשמו מן המחשבה על כך שהם רחוקים מלהיות זוג בורגני רגיל . איינשטיין הכין את ההרצאות שלו באופן יסודי יותר מכפי שעשה בבּרן, ואחד הסטודנטים זכר אחר כך כי במקום לסמוך על הזיכרון הגרוע שלו, דוקטור איינשטיין הביא "גזיר נייר בגודל כרטיס ביקור, שעליו התווה את ראשי הפרקים לחומר שאותו התכוון לכסות בשיעור" . יותר מכל, איינשטיין התייחס בחביבות לסטודנטים שלו . באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה נהגה הִיֶירַרְכיה נוקשה, ופרופסורים לא עודדו שאלות, בוודאי לא מצד סטודנטים רגילים . איינשטיין, לעומת זאת, בז לאנשים שהתנהגו ביהירות רק מפני שמעמדם החברתי איפשר להם זאת . כאן, בציריך, הוא עודד את הסטודנטים שלו לשסע את דבריו בכל פעם שהיתה להם שאלה ; הוא הזמין אותם לבתי קפה אחרי השיעורים כדי להמשיך את שיחותיהם או סתם כדי להכיר אותם ; לעיתים קרובות הוא אירח א...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)