המצרי לא אהבו את ההתייחסות שלי להדדיות, שפירושה הצרת צעדיו של השגריר המצרי בישראל . הרגשתי שאני פועל כשידי קשורות מאחורי הגב, חושב כל הזמן איך לנסות ולפרוץ את המחסומים, למצוא דרכים עוקפות, להרחיב את הקשרים במקומות שהדבר ניתן . אני תמיד מנסה, לא מוכן לראות דלתות שנסגרות בפני . הצלחתי ליצור קשר טוב עם חוסאם זאכי, היועץ האישי וראש הלשכה של שר החוץ, שנעזרתי בו בכמה אירועים חשובים, ביניהם הסיוע המצרי בשריפה הגדולה ביערות הכרמל, התקרית הקשה על ה"מרמרה", הספינה הטורקית שניסתה לפרוץ את הסגר לעזה, ובעוד מקרים שהיו באותה תקופה . ניצלתי קשרים אישיים כדי לעקוף, ולו במעט, את מסך ההגבלות שהוטל עלי . באחד הימים יזמתי פגישה עם שר החקלאות המצרי, כדי לנסות לחדש את פעילות הוועדה החקלאית העליונה המשותפת לישראל ולמצרים, שמשום ‑ מה הפסיקה לפעול . להפתעתי, קיבלתי תשובה חיובית . השר מוכן לפגוש אותי . הגעתי אליו עם שני יועצי המדיניים וביקשנו לבדוק איך אפשר לחדש את פעולת הוועדה . התחלנו לדבר . האווירה היתה טובה, היתה תחושה שהדברים מתקדמים, עד שברגע אחד הוא הפתיע אותי בשאלה לא צפויה : "מה עם הרוסי שמת ? " לא הבנ...
אל הספר