שאל אותי אם אני מכיר את דודו של מופז . אמרתי שבסיום אחת מהרצאותי בפני קהל יהודי בלוס ‑ אנג'לס, הצטלמתי עם רבים מהנוכחים, ואחד מהם אמר שיש לו קרבה משפחתית למופז . איני יודע את שמו ואין לי שום קשר לאיש . חלפו כמה ימים והחלה חרושת של שמועות שעברו מפה לאוזן, גם בכנסת וגם בין אנשי התקשורת . דיברו שם על שערורייה גדולה שתזעזע את כולם . בכל מקום שאני עובר אני רואה מבטים מוזרים . כולם מסתכלים עלי . מחייכים . מתלחשים . בשלב הזה שאל אותי אבי בניהו, יועצי הנאמן, אם יש משהו שקשור אלי ושהוא לא יודע עליו . עניתי לו בשלווה שאני רואה את מבטי העיתונאים, מודע להתלחשויות מסביב, אבל איני יודע במה מדובר . למחרת בערב טסנו למשאבי שדה, לערב הוקרה למשפחות וללוחמי הגדוד הבדואי והלוחמים הבדואים שביחידות צה"ל . בירכתי את הלוחמים והמשפחות, הבעתי את הערכתי לתרומתם לביטחון המדינה וביקשתי שיפעילו את השפעתם להגברת הגיוס לצה"ל בקרב צעירי העדה . בדרכנו חזרה למסוק פנה אלי כתב בדואי שמאוד חיבבתי וביקש לראיין אותי . נעתרתי בשמחה . עוד אני מדבר בשבחם של המתגייסים ‑ הלוחמים הבדואים, והעיתונאי עוצר רגע ואומר שהוא רוצה לשאול או...
אל הספר