מיפיתי את ארבעת האיומים המרכזיים שראיתי לנגד עיני : איום הטרור ; איום חזיתי ‑ מול חזית אחת או יותר ; איום הטילים הבליסטיים, טילים ארוכי טווח, קצרי טווח ורקטות לסוגיהן ; והאיום הלא ‑ קונבנציונלי : זה האיום המסוכן מכולם, שעלול חלילה להתפתח עד לכמעט איום קיומי על מדינת ישראל . במקביל, פרסתי את משנתי הכוללת, ובה 12 נקודות מרכזיות, שממחישות כיצד עלי למלא את חובתי ‑ ייעודי כשר ביטחון, בראייה לאומית רחבה : 1 . מדיניות חוץ וביטחון מושכלת : יש לעשות כל מאמץ להרחיק מלחמות, לצמצם את האיומים והחיכוכים ולהפעיל את צה"ל למשימות וליעדים הכרחיים רק באין ברירה אחרת . בתפיסת עולמי, כל מלחמה או עימות שנמנעו או הורחקו, הם דבר חיוני וחשוב לבניין ולחיזוק העם והארץ . לכל מערכה צריכה להיות מטרה מוגדרת על ידי הדרג המדיני, שניתנת להשגה מבחינה צבאית . אחד התפקידים החשובים של שר הביטחון הוא להרחיק איומים בכל האמצעים המדיניים, הביטחוניים והלאומיים העומדים לרשותו . לא לדרבן ולהאיץ לעימותים שאפשר אולי לראות את ראשיתם אבל בוודאי אין אפשרות לחזות את סיומם . יש לצאת למלחמה רק במקרה שיש איום ממשי וכאשר אין דרך אחרת להסיר...
אל הספר