92 או ר י ש . כ ה ן המפגש שלה עם היחידה, ובעיקר עם המפקד שלה, הוא מורכב ונוגע לרגע הקושר את העין עם צלב המטרה, עם הסחיטה השקטה של ההדק והפגיעה המדויקת 39 38 בשיחת יחידה היא שואלת את הצלפים על רגשות : להחריד בגוף ובשפה . "אתם שונאים אותם ? " שאלתי . הם הביטו זה בזה, חיפשו את התשובה הנכונה . כולם היו רציניים מאוד, כמו המפקד שלהם, כאילו נאסר עליהם לחייך . "הם מטרות ואנחנו צריכים להוריד אותם," אמר אחד מהם, מתולתל עם עיניים חומות גדולות . "אני כן שונא אותם, יש להם פרצופים רעים, הם רוצים להרוג אותנו בלי סיבה, גם ילדים הם יכולים להרוג, את רואה את זה על הפרצופים שלהם כשהם מתקרבים לגדר . " השפה היא אותה שפה צבאית קרה, זו שבה ההבדל בין האדם החי כמטרה במטווח מתקצר ככל הניתן . התשובות לשאלה על העולם הרגשי המלווה את אקט ההריגה, השונות הקיצונית בין נקודות מוצא ותפיסות עולם המובילות אל אותה התוצאה, לאותה הצליפה, מעידות על כך שאין זה העניין, שליבת האפשרות לאלימות מצויה במקום אחר . כפי שמעיד גם מגד בעצמו, המלחמה ומעשה ההרג שבליבה זרים למחשבה בדבר האחווה או השנאה שבין הצדדים . השקפות החיילים דומות להרהו...
אל הספר