משמעות העיסוק ביידיש במחנות העקורים

סיכום ומסקנות 295 על 'ריסוק הזהות האנושית', ועם זאת, גם על 'רסיסי סיפור חיים' השורדים בכל זאת דרך מעשה הכתיבה ומביעים את צעקתו של הכותב, את ספקותיו או את הצורך העז שלו לתעד את האירועים הנוראים שכמו בלעו את ישותו . 22 'הסובייקטים אשר שורדים ביומנים', כותב גולדברג, 'הם סובייקטים "מינימליים" . . . ואין לנרטיב בהם פעולה בונה ותרפויטית כפי שנהוג לתאר זאת בסיפורי חיים "רגילים" . . . אולם מה שלא מפסיק להתקיים עבור סובייקטים אלו הוא הדחף של המספר לספר את סיפורו ושל הכותב לכתוב את יומנו' . 23 בפרק הרביעי בספר זה, העוסק ביצירה חדשה ביידיש של הניצולים במחנות העקורים בגרמניה, הוזכר שההיסטוריון ואיש מחנות העקורים פיליפ פרידמן תיאר את תופעת מבול הכתיבה במחנות, כתיבה שעסקה באירועי השואה ועיבדה אותם, באמצעות המושג שבו השתמש גם רינגלבלום בתעדו את פנייתם של רבים לעיסוק בכתיבה בעצם ימי המלחמה – המושג 'דראַנג', שפירושו כאמור דחף, כוח אנושי ורצון פנימי עז . 24 פרידמן תיאר את הצורך הגדול של אנשי שארית הפליטה להביע את כאבם ולנסות להבין את אשר אירע בשנות המלחמה, וקשר תופעה זו לעיתונות ביידיש שהתפרסמה במחנות ה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי