מרכז יידיש בישראל ואנשי שארית הפליטה

פרק שישי 290 יתר על כן, לוינסקי ביקשה לתאר את עמדתם התרבותית המורכבת של אנשי שארית הפליטה : הם לא יכלו לחזור, חזרה של ממש, לעולם התרבות שנחרב, אך גם לא מצאו מולדת תרבותית חדשה . על רקע זה היא מסבירה את פנייתם של העקורים לציונות . אולם למרות תמיכתם במאבק הציוני, טוענת לוינסקי, אנשי הספרות בקרב העקורים חשו כי כאשר יעזבו את המחנות בגרמניה יקיץ הקץ גם על מפעלם התרבותי . שכן, לטענתה, הם דבקו ביידיש לאחר המלחמה ועל כן העדיפו את גרמניה השנואה ומצאו בה מולדת זמנית, ‘Diasporaheimatʼ , כלשונה, על פני הגלות הלשונית ( Sprachliche Exil ) שידעו שמצפה להם במולדתם הממשית, ארץ ישראל . 8 ואולם, יש לשאול אם אמנם עזיבת המחנות בגרמניה, ובמיוחד עלייתם של רבים מאנשי שארית הפליטה ארצה, אכן סימנה את קִצה של פעילותם התרבותית . האם לפעילות הספרותית והתרבותית ביידיש שעליה עמלו העקורים בתנאי המחנות הקשים, פעילות שעמדה במוקד זהותם כיהודים וכניצולים, לא היה עוד המשך ? כדי לענות על השאלות האלה יש להידרש למעמד לשון היידיש ולעיסוק בה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל . עד לימי השואה ולקום המדינה הייתה הקהילה הדוברת יידיש...  אל הספר