סיכום ומסקנות 287 שהתקיים ברצף לאורך מאות שנים, למרות הפגיעות החוזרות והנִשנות בו, ומשום כך הוא היה יכול לבחון את תגובות היהודים לאורך זמן ולזהות רצף מתמשך של תגובה . שיאו של התהליך היה חורבן השואה שהביא לכיליון כמעט מוחלט של המרכז כולו . אולם להבדיל מהטענה הרואה בחורבן זה אירוע הנמצא כמעט מחוץ להיסטוריה, בשל נוֹראוּתוֹוהיקפו העצום, רוסקיס מבקש לבחון גם את התגובות לשואה עצמה ולראות בהן המשך לדרכי התגובה שהתעצבו בשנים שקדמו לה . לדידו, אף שמדובר באירוע קיצוני וחמור הרבה יותר מכל מה שקדם לו, לא ייתכן שלא למדוד אותו בכלים אנושיים, שכן : בעולם המערבי בכלל השואה נחשבת כסוף פסוק בתולדות עם ישראל, כמאורע ללא תקדים, שאין דרך להגיב עליו . . . מתברר שמן ההיבט התרבותי - פנימי דבר זה לא ייתכן . אין שום מאורע שעומד מחוץ להיסטוריה ולא ייתכן שיהדות מזרח - אירופה, המיומנת והמנוסה כל כך בגלים של פורענות, לא תפעיל את אותן תגובות, שהייתה רגילה בהן במשך כל שנות קיומה . 4 ברוח זו סקר רוסקיס את השינויים שחלו בדרכי היצירה של משוררים וסופרים עוד במהלך השואה, וכן בתגובותיהם הספרותיות לאירועיה עם סיומה . הוא סי...
אל הספר