פרק ראשון 94 פנו ליערות בסביבות נובוגרודק במטרה לחבור לכוחות הפרטיזנים היהודים בהנהגת האחים ביילסקי, ששמם יצא למרחוק . הם עברו תלאות נוספות בדרך, ולבסוף עלה בידם לחבור לפרטיזנים, והם נשארו עמם עד לשחרור . 117 לאחר המלחמה שהה דונייץ תקופת מה בפולין ולאחר מכן עשה את דרכו מערבה אל מחנות העקורים בגרמניה . תחילה הגיע לברלין, ובזמן שהותו שם ייסד והוציא לאור את העיתון הראשון ביידיש שיצא בברלין לאחר המלחמה, 'אין וועג' [ בדרך ] . נוסף על כך הוא הקים במקום בית ספר לילדים ניצולים . כעבור זמן עבר עם תלמידיו לאזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, אל מחנה העקורים אשווגה . באשווגה הוא המשיך בפעילות חינוכית אך עד מהרה פנה גם לייסוד עיתון המחנה, ולימים עיתון המחוז כולו, 'אונדזער האָפֿענונג' . לקראת סוף שנות הארבעים היגר דונייץ לארצות הברית, ובשנות השבעים עלה ארצה . הוא פרסם 118 שנים ארוכות טור קבוע בעיתון 'פֿאָרווערטס' . בהוצאתו לאור של 'אונדזער האָפֿענונג' השתתפו גם אישים נוספים במחנה העקורים, ובהם אברהם גוּרֶביץ', יליד וילנה ואיש מחלקת התרבות של הוועד, הסופר מ"א כוכב ( משה אריה שטרן ) , והמשורר מַטֶס אוליצקי . ...
אל הספר