העיתון במחנה העקורים, אופיו ומעמדו 59 דפוס וייס ( Weiss ) , דפוס מקומי גרמני במינכן, ושכנע את בעליו שיתיר לו להקים את חדר המערכת של העיתון שעוד לא נולד במחסן קטן בשולי הגג של הבניין . אז גם החל לחפש בקרב הניצולים במחנות העקורים בסביבת מינכן סדרים ועורכים יהודים בעלי ניסיון . בו בזמן הוא פנה לפעילי הוועד היהודי הצעיר שהחל את פעילותו בעיר וביקש שיכתבו מאמרים לגיליון הראשון . באוגוסט 1945 כבר היו לשליטן מאמרים ראשונים, שני סדרים, צבי קליינר ואברהם קרַסניאובסקי, וכן עורכת, רבקה מגיד, אך האותיות בוששו לבוא . לקראת סוף החודש הגיעה סוף - סוף קופסת אותיות הדפוס למינכן, הסדרים פתחו אותה בהתרגשות, אלא שאז התחוור להם שמדובר באותיות דפוס בעברית ולא ביידיש, משמע אותיות עם סימני ניקוד עבריים . בלית בררה עמלו הסדרים במשך ימים על ליטוש האותיות ומחיקת סימני הניקוד כדי להשמישן לסידור עיתון ביידיש . לבסוף, כאשר ניגשו למלאכת הסידור הידני של העיתון, נוכחו לדעת כי עדיין ניצבים בפניהם כמה קשיים . אחד מהם היה מחסור גדול באות עי"ן, שביידיש נעשה בה שימוש תדיר, ואילו בעברית היא נדירה יותר . וכך תיאר קרסניאובסקי ...
אל הספר