מרכזי תרבות היידיש לאחר השואה

מבוא 25 העולמית של תרבות היידיש והעיסוק בה, ועם זאת, לא היה זה קִצה של התרבות הזאת . לפני המלחמה היו ורשה, וילנה וערים נוספות – על העיתונים וכתבי העת הרבים ביידיש שהתפרסמו בהן, על הוצאות הספרים, הספריות ומוסדות תרבות יידיש נוספים שפעלו בהן – מרכזים עולמיים לפעילות התרבותית והספרותית ביידיש ועוגן למרכזים שמחוץ 24 אולם אובדנן בשואה לא השבית כליל את פעילותם של מרכזי יידיש אחרים לאירופה . ברחבי העולם שלא נפגעו במלחמה . סקירות כלליות של הפעילות ביידיש לאחר השואה, ובייחוד בשנים הראשונות לאחר סיומה, אינן בנמצא, והמחקר בנושא זה עדיין חלקי ביותר . 25 יתר על כן, המידע המפוזר והיעדר העיסוק השיטתי בנושא מחייבים, אף לצורך הדיון התמציתי כאן, לקבוע מה הם הקריטריונים להגדרתו של מקום מסוים כמרכז יידיש פעיל . לדידי, כדי שמקום מסוים יזכה לתואר מרכז של פעילות תרבותית וספרותית ביידיש צריכים להתקיים בו לא רק אוכלוסייה צורכת יידיש, או אף רק דוברת אותה, אלא מוסדות העמלים על פיתוחה של השפה, הפצתה והקנייתה, כגון הוצאת ספרים ביידיש, עיתון יומי ביידיש ובית ספר ששפת הלימוד העיקרית בו היא יידיש . 26 24 לתיאור רחב ה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי