מבוא 14 הייחודית שכונסה במחנות העקורים והחלה להתגבש בהם למן השחרור ועד ראשית שנות החמישים . קבוצה זו עומדת במוקד הספר הזה . מחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה לא פעלו תקופה ארוכה, ועם זאת, החיים היהודיים החיוניים שנוצרו במסגרתם, ובמיוחד הפעילות התרבותית הענפה שאפיינה את החיים האלה, מייחדים את התקופה הזאת . תנאי חייהם של אלפי ניצולי השואה שהתאספו במחנות העקורים בגרמניה התאפיינו, בעיקר בראשיתם, בקושי ובמחסור . הלם השחרור, ההכרה שרבים מהם נותרו בודדים בעולם, והצלקות והחסכים הגופניים והנפשיים העיקו על ניצולים רבים, שכן גם באזורים ובמחנות שהיו בפיקוחם של האמריקנים והבריטים הם המשיכו לסבול לא אחת מפגיעות על רקע אנטישמי . עם הזמן ניכר שיפור מסוים בתנאי הקיום הבסיסיים במחנות, אולם גם אז נותרו תחושות הארעיות והשאיפה לצאת את המחנות, אם לארץ ישראל ואם למקומות אחרים, התחושות הדומיננטיות . עם זאת, למרות הארעיות של מחנות העקורים, מעצם הגדרתם החלו מתרקמים במסגרתם חיי חברה ותרבות עשירים . ניצולים רבים התחילו לשקם את חייהם אט - אט ; רבים מהם נישאו, הולידו ילדים ופנו לאסוף מחדש את שברי חייהם ...
אל הספר