פרק שמיני: נוצרים מול יהודים: יחסים מדממים

נוצרים מול יהודים 221 ביזוי הנצרות ? עימותים תאולוגיים בקיץ 1703 חתם המלך פרידריך הראשון בקלן ( Cölln ) שעל גדות נהר השפרה ( Spree ) על אדיקט מיוחד שהציב מגבלות והנהיג פיקוח הדוק על מנהגי התפילה של היהודים בקהילות הקטנות והחדשות של פרוסיה . תפילת "עלינו לשבח", שמשולבת בתפילת ראש השנה, חותמת בכל יום את פרקי התפילה בשחרית, מנחה וערבית וכוללת את המילים "שהם כורעים ומשתחוים להבל וריק וממתפללים לאל לא יושיע", סומנה וזוהתה כהתקפה ארסית על הנצרות וכביזוי מעורר סלידה של ישו, שמולם חייבת המדינה להתגונן . שליטיה של הממלכה ידעו להפיק תועלת מהתיישבות של סוחרים יהודים בתוכה, אבל מתחילת המאה הם לא רק הגבילו את זכות המגורים באמצעות "מכתבי חסות" ( Schutzbriefe ) יקרים שניתנו במשורה, אלא גם התערבו בחיי הדת . "עם כל הסובלנות האישית של שושלת הוהנצולרן ועם כל הסובלנות כלפי הכתות השונות", הדגישה זלמה 2 שטרן, "הייתה המדינה כשלעצמה נוצרית ודתית" . המלך עצמו, שרים בממשלתו, הבראיסטים נוצרים, פרופסורים פרוטסטנטים ופקידים בכירים עסקו בסוגיית "עלינו לשבח" כאילו הייתה זו אחת הבעיות המרכזיות שגורלה 3 הפרשה החלה להת...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי