תקופת השואה 183 סרטיפיקטים בשוק השחור או באמצעות נציגי 'אגודת ישראל' . ואולם הנציגים, שהחזיקו רק כמות מוגבלת של אישורים, העדיפו לתת אותם לחברי התנועה . משלא הצליח להשיג את מבוקשו בדרך זו, פנה ר' יואל ליוסף – בנו של חיים ישראל אייז – וביקש ממנו להתערב למענו . זה פנה ליעקב גריפל, והוא אכן הצליח להשיג סרטיפיקט ודאג שיישלח למשרדי הסוכנות היהודית בבודפשט . אומנם הסרטיפיקטים הונפקו על ידי הממשל הבריטי בארץ ישראל, אך הם דרשו את אישור המוסדות הציוניים, והללו הסתייגו מהענקתם למתנגדיהם האידאולוגיים . לאור זאת הותנה מתן האישור לר' יואל בחתימתו על מסמך שבו יכיר בסמכותה של ההסתדרות הציונית ויתנער מפעילותה הבדלנית של העדה החרדית, אולם הוא סירב לכך . 87 פנייה נוספת לקבלת סרטיפיקט נעשתה באמצעות ג'יולה וייס – מראשי הקהילה הנאולוגית בקלוז' ופעיל ציוני, אך הוא הסביר כי לאחר דרשתו של ר' יואל באורדיה, שבה תקף בחריפות את הציונות, לא יוכל לתת לו את מבוקשו . מנגד, הסכימו בתו וחתנו של ר' יואל לחתום אצל וייס על מסמך המאשר כי הם אינם מזדהים עם העמדות האנטי ציונות, וכך קיבלו סרטיפיקטים שסייעו להם להגיע לארץ ישראל...
אל הספר