תקופת סאטמר 159 לא הצליח להשתלב בהנהגתה, ואתגר זה עמד לנגד עיניו גם בעת מינויו לרבנות סאטמר . עם תום מלחמת העולם הראשונה וחידוש פעילותן של החצרות החסידיות של ויז'ניץ וספינקה בטרנסילבניה, חל פילוג פוליטי בתוך המחנה החסידי . מצד אחד עמדו החצרות המתונות שתמכו ב'אגודת ישראל', ובראשן ויז'ניץ, ומן הצד האחר היו החצרות אשר התנגדו לה, ובראשן אלו שהנהיגו בני משפחת טייטלבוים . פילוג זה השפיע גם על ירידת כוחו של המחנה הקיצוני כולו בתוך הלשכה המרכזית של טרנסילבניה, שכן במקרים שבהם התעורר הצורך לרסן את עמדותיו הקיצוניות של ר' יואל ושותפיו לדעה, חברו יחדיו החסידים המתונים והאשכנזים . בעקבות מינויו לרבנות בסאטמר, תפקיד שנתן בידיו את השליטה על העברת תשלומי הקהילה לאחזקת הלשכה המרכזית, גברה השפעתו של ר' יואל על הנעשה בה . הוא יצר קשרים אישיים עם כמה מרבני הלשכה ופקידיה, ופעל בה באמצעות מקורבו חיים פריינד, אשר בשל הונו הרב וקשריו הפוליטיים כיהן כסגן נשיא הלשכה עד שנת 1936 , אז תפס את מקומו בנו יוסף . פעילותו של ר' יואל עסקה בעיקר בחיזוק מעמד האורתודוקסיה הקיצונית ובייצוגו של הציבור 67 כשנה לאחר בחירתו לר...
אל הספר