פרק ארבעה עשר: מבית המדרש למוסדות המדע

מבית המדרש למוסדות המדע 337 בזמנם : חשיפה ועיבוד של מקורות והצגתם . מרבית ההרצאות פורסמו לאחר מכן 5 בכתב העת של האיגוד . דפוס זה, כלומר קיומו של המחקר ההיסטורי במרחב הציבורי, אפיין את עבודתם המדעית של ההיסטוריונים באוניברסיטת ברלין והוא שעמד לנגד עיניהם של החברים . בארכיון לתכתובת ירוכזו כל הידיעות והרשימות ש'ייאספו באמצעות 6 כפי שפירט צונץ במאמרו 'קווים לסטטיסטיקה עתידית של היהודים' . תכתובת', המכון ללימודים לקח על עצמו ללמד 'יהודים חסרי אמצעים' מקצועות שנדרשו 7 ללימודים במוסדות האקדמיים . השיעורים יינתנו על ידי חברי האיגוד בהתנדבות . תכנית הלימודים, שנקבעה על פי דרישות ההשכלה הכללית, הייתה מנוגדת ללימוד על ידי 'חכמי התורה', שחיים 'זה מאות בשנים בהסתגרות אטומה, צרות 8 כתב העת אופקים חד- צדדית, בדגירה כבדה על אותיותיהן של דורות שחלפו' . הוא דוגמה מובהקת לתפיסתו של האיגוד את עצמו כארגון שפועל במרחב של התרבות והמדע הכלליים . מטרתו של כתב העת, כך נכתב, היא 'להאיר את עיניהם של היהודים לגבי כל ענייניהם וצורכיהם ולפעול באופן רפורמטורי על הלימוד שלהם, ובאופן כללי להצביע על הכיוון שבו יש לפעול...  אל הספר