4. חקר המקורות

מדע היהדות 331 העברית לא נועד להיות רק אמצעי להכרת העבר אלא גם חלון להכרת היהדות בהווה, שכן בספרות מתגלמות האידאות של העם ו'תולדותיו המדיניות והמוסריות' . 'מידע על אלה יכול לתת תשובה, ולו רק בסעיפים אחדים, לבעיה המסובכת של 94 דברים אלה עלו בקנה אחד עם ההדגשה ההיסטוריסטית של גורל היהודים' . הקשר בין הלומד לנלמד מתוך השקפה שהמקורות אינם רק אוסף של עובדות 95 אובייקטיביות אלא הם מכילים משמעויות וערכים . התפיסה ההיסטוריוגרפית המדגישה את ההקשר הכללי מתקשרת לעניין מהותי אחר שנידון לעיל . בשיטותיהם של גנץ וצונץ 'ההיסטוריה החיצונית' ו'ההיסטוריה הפנימית' אינן מתקיימות כשתי מערכות נפרדות בעלות גבולות סגורים, אלא הן מקיימות דיאלוג נמשך ומתפתחות מכוחו של דיאלוג זה . הטקסט הנבחן – וכך גם כל אירוע, כל יצירה, כל מחשבה – נוצר ומתקיים בתוך מערכת של טקסטים שאליהם הוא מתייחס באופן מוצהר או בלתי מוצהר ולעתים קרובות אף בלתי מודע . מערכת כזו יוצרת ה קשר שבו ומתוכו יש לקרוא את הטקסט הנידון . כל הטקסטים, היהודיים והלא- יהודיים, הם אפוא מקורות . גישה זו, שמתייחסת לכלל הטקסטים, מתייחסת גם לעקרון ההיסטוריזציה, כל...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי