2. 'מדע חופשי' ו'הכרה אובייקטיבית של האמת' (בק)

פרק ש לושה עשר 324 נובע מהאוטונומיה שלו, מהיותו חופשי מכל אינטרס . רק מדע החופשי מתכליות סובייקטיביות, מדע המתקיים רק לשם עצמו, כתב, מחוסן מפני הטיות ועמימות 63 בדיונו ב'מהותו של וכך הוא מקיים את התנאי של הכרה אובייקטיבית של האמת . מדע היהדות' כתב עמנואל וולף : הוא [ מדע היהדות ] מטפל בנושא כשלעצמו ולצורך עצמו ( an und für sich ) , לא לשם עניין מיוחד או מתוך מגמה מסוימת . אין לו דעה קדומה בראשיתו ואין הוא חושש לתוצאותיה של החקירה . הוא איננו מבקש לתאר את נושא מחקרו באור חיובי או שלילי בהתאם למגמות הרווחות, אלא להציגו כמו שהוא . המדע הוא תכלית עצמו, כשלעצמו ולצורך עצמו, והוא צורך מהותי של הרוח 64 האנושי . ואילו גנץ, שביקש ליישם את עקרון האובייקטיביות במדע המשפט, כתב במבוא לספרו 'חוק הירושה בהתפתחות ההיסטוריה העולמית' : 'מדע המשפט איננו נשמע 65 למשיכה, לנטיית הלב, לעניין ; הוא מתעב סובייקטיביות זו' . היסטוריונים היו חלוקים בדעתם . יש שראו בהדגשת נקודת המבט הסובייקטיבית פגיעה ברעיון האובייקטיביות של המחקר ההיסטורי . אחרים טענו, שההתייחסות לעבר איננה מנותקת מההווה ומההקשר של ההיסטוריון בחי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי