מדע היהדות 321 ( של הספרות העברית ) , כתב, אפשר יהיה לעבור 'בחשק רב לע יב וד ה ביק ורתי 50 ובהערה למשפט זה הוסיף דוגמאות לביקורת פילולוגית של המצוי בידינו' . והיסטורית, המתייחסות לאותם היבטים של הביקורת הפילולוגית שבק הציג כדרך המדעית לגישה אל הטקסטים . במאמרו 'על השמות הספרדיים של מקומות 51 בכתבים העבריים- יהודיים' הוא הסביר כיצד ליישם עקרונות אלה במחקר . אחד הביטויים המובהקים של הביקורת בדיון ההיסטוריוגרפי היה 'ביקורת המקרא' . רן הכהן כותב, שיחסם של חברי האיגוד לביקורת המקרא, אף שלא 52 ואכן נראה עסקו בכך באופן ישיר, היה 'חיובי מובהק', 'אוהד וחד- משמעי' . שביקורת המקרא עלתה בקנה אחד עם תפיסתם ההיסטוריוגרפית . צונץ ויוסט למדו אצל אייכהורן ( Eichhorn , 1752 – 1827 ) ודה וטה ( De Wette , 1780 – 1849 ) , הנציגים המובהקים של אסכולת ביקורת המקרא, ושמרו אתם על קשר אישי . הקשר בין צונץ ובין דה וטה נמשך שנים רבות ( הייתה ביניהם גם קרבה רבה במישור הפוליטי ) , וצונץ הסתמך על תוצאות מחקריו של דה וטה בספרו 'הדרשות 53 בגיליון השלישי של כתב העת למדעי היהדות של האיגוד כלל צונץ את בישראל' . מאמרו של ל...
אל הספר