פרק שנים עשר: היסטוריה והיסטוריוגרפיה במשנתו של האיגוד

היסטוריה והיסטוריוגרפיה במשנתו של האיגוד 281 היסטוריזציה כזו של תכונות הקולקטיב היהודי ביטאה את השקפתם של החברים, שמה שנוצר באופן היסטורי יכול – וחייב – להשתנות עם השתנות התנאים ההיסטוריים, וכך חייבת להשתנות גם תפיסתם של האנשים . במשנתם הפכה היהדות ממערכת נורמטיבית נצחית למערכת היסטורית, שמשתנה בזמן ודורשת דרכי ביטוי וקיום חדשות 'בהתאם לזמן' ; מעבר לכך, כמערכת היסטורית זקוקה 3 ואם היהדות למדע ההיסטוריה, שיעניק את הממד ההיסטורי לתכניה ולערכיה . הפולמוס עם קודמיהם, נציגי תנועת ההשכלה, היה בסיס הדיון שלהם בטיבה של היהדות, הרי הערכים והקטגוריות, שבאמצעותם הם עיצבו וניסחו את המושג והתכנית של מדע היהדות, היו הערכים והקטגוריות של סביבתם האינטלקטואלית . במאמרו 'משהו על הספרות הרבנית' ( 1818 ) כתב צונץ : רק מי שיתבונן בספרותה של אומה כפתח להכרה כוללת של מהלך תרבותה לאורך הזמנים, רק מי שילמד לראות כיצד בכל רגע ורגע מתכוננת מהותה של ספרות זו מן הנתון ומן המוסף, כלומר מבפנים ומחוץ, כיצד גורל, אקלים, מנהגים, דת ומקרה נאחזים זה בזה באורח ידידותי או באורח עוין, כיצד ניצב לבסוף ההווה כסיכום הכרחי של כ...  אל הספר