הקדמה לחלק השלישי

הקדמה ל חלק השלישי 262 בניסוח ובהבניה של מושג המדע של האיגוד מהדהדים הטרמינולוגיה והמושגים של הגל . בהרצאתו השנייה לפני האיגוד שרטט גנץ את הקַו המנחה של מדע היהדות : עד עתה, טען, נתון היה חקר היהדות בידי רבנים, ואלה עסקו בו כבגוף ידע נבדל ומבודד ללא כל חיבור לענפים אחרים של הידע, או ששימש, בתור כלי להרמנויטיקה של כתבי הקודש, 'כשפחת התאולוגיה הנוצרית' . עתה יש לראותו 2 דבריו של וולף בסיום מאמרו הפרוגרמטי כחלק מ'המדע הכללי', 'ממכלול גדול' . מסכמים את תפיסתו של האיגוד על המדע באמצעות טרמינולוגיה הגליאנית : כאשר 'יתרוממו' היהודים לנקודת המבט של המדע, 'שהיא נקודת המבט של החיים האירופיים', ייעלם בהכרח יחס הזרות לעולם החיצוני, שכן המדע הוא עקרון 3 האחדות, 'האגד שיאחד את המין האנושי כולו', 'אגד הבינה הצרופה, אגד האמת' . וצונץ טען כבר במאמריו המוקדמים, שכאשר יהיה ליהדות מדע משלה היא תוכל 4 להתקשר באמצעותו לכוליות של העולם, שהמדע הוא בסיסה . ההזדקקות למדע נתנה בידי חברי האיגוד נקודת מבט חדשה על היהדות . הם האמינו שבהפיכת היהדות לאובייקט של המדע הם מעתיקים אותה מהתחום הפרטיקולרי, כישות דתית, לתחו...  אל הספר