ד. לאופולד צונץ – מרפורמה למהפכה

פ ר ק עשירי 252 ביטחונו, 'שמידת הצדק של הממשלות הגרמניות ויושר לבו של העם הגרמני 84 אך בהמשך, ימרקו כתם זה שעל פני התרבות של היום [ חוק היהודים המשפיל ] ' . שבע אכזבות, טען גם הוא, כמו חבריו, שפרוסיה של זמנם נטשה את דרך החירות והפכה למכשיר דיכוי בידי משטר הרסטורציה שהם, הן כליברלים והן כיהודים, היו קרבנותיו . בשנים שלאחר פירוקו של האיגוד הוא ישנה את השקפתו על המדינה, יתקרב לדעותיו של היינה ואף ירחיק לכת ממנו בתפיסתו המהפכנית הרדיקלית . צונץ לא הציג שיטה פוליטית סדורה . את כתביו הפוליטיים המובהקים הוא חיבר בין השנים 1848 – 1865 , אך גם במכתבים משנים קודמות, בעיקר משנות הארבעים, ניכר העניין העמוק שלו בספֵרה הפוליטית . כבר במכתביו מתחילת שנות השלושים מהדהדת רטוריקה שאפשר לראותה כמשיחית אך אפשר גם לראותה כמהפכנית . ב- 15 באוגוסט 1831 כתב לארנברג : 'כאן הדברים הולכים ונעשים אפלים יותר ויותר ; אבל זה משמח אותי, זוהי האפלה המבשרת את ענן העונש המתקרב, ואלאך, שם, פרק שביעי ; ; ʼ 1848 Glatzer, ‘Leopold Zunz and the Revolution of Trautmann - Waller, De la philologie Allemande, p . 93 84 צונץ, הדר...  אל הספר