ג. היינריך היינה – 'חייל אמיץ במלחמת השחרור של האנושות'

מ'החברה הבורגנית' ל'חברה האזרחית' 247 אני מברך אותך ! היי ברוכה חירות, שמש צעיר של עולם שהולך ומצעיר ! אותן שמשות זקנות, האהבה והאמונה, נבלו והתקררו, והן אינן יכולות עוד להאיר ולחמם . . . האנושות נתונה עתה בכל מאודה לאהבת החירות, והחירות היא אולי הדת של העידן החדש . זוהי שוב דת שאיננה פונה אל העשירים אלא אל העניים וגם לה שליחים, מקדשי השם ואיש קריות . . . בעוד שהאנגלים מבקשים את החירות האישית, יוותר הצרפתי בשעת הצורך על חירות זו אם יינתן לו ליהנות אף ממקצת מאותה חירות כללית, זו שאנחנו קוראים לה 'שוויון' . . . באשר לגרמנים, אלה אין להם צורך לא בחירות ולא בשוויון, עם ספקולטיבי הם, אידאולוגים . . . חולמים החיים רק בעבר ובעתיד, והווה אין להם . . . אין להכחיש שגם הגרמנים אוהבים את החירות . . . האנגלי אוהב את החירות כמו את אשתו החוקית . . . הצרפתי אוהב את החירות כמו את כלתו הנבחרת . . . הוא יילחם בשבילה לחיים ולמוות . . . הגרמני אוהב את החירות כמו את סבתו הזקנה . . . הצרפתי יכול לבגוד בכלתו האהובה ולעזבה . . . אך הגרמני לעולם לא יזרוק את סבתו הזקנה, הוא תמיד יקצה לה מקום ליד האח, שם תוכל לספ...  אל הספר