ב. ההתאגדות כמוסד של החברה הבורגנית

החברה הבורגנית, או המסע בעקבות החירות 219 כארגון המצוי בין הביורוקרטיה ובין החברה הבורגנית . המדינה [ הרפורמית ] אפשרה לחברה הבורגנית לכונן קורפורציות, ושורה שלמה של איגודים שימשו כגורמים מתווכים בין שתיהן . 54 כשם שהפקידות והמשטרה ייצגו את המדינה – או את השלטון המונרכי – מול החברה, כך ייצגו ההתאגדויות את החברה הבורגנית מול המדינה . בניגוד לדרכי הארגון המסורתיות התארגנה החברה הבורגנית בהתאגדויות או בקבוצות אינטרסים, שהתגבשו סביב אידאולוגיה, מקצוע, אינטרסים כלכליים, תרבות, דת, פעילות חברתית, תחומי עניין וכו' . מהיבט זה אפשר אפוא להגדיר את החברה האזרחית, כדברי טיילור, כרשת של ארגונים והקשרים בלתי פורמליים המסוגלת לעמוד כיריב מול המנגנון המדיני . אלה הם ארגונים עצמאיים כלפי המדינה, המאחדים את האזרחים סביב אינטרסים משותפים ומסוגלים להשפיע על המדיניות מכוח קיומם או פעילותם . 55 ההתאגדויות הוולונטריות ייצגו את 'הטיפוס האידאלי' של החברה הבורגנית . החברוּת בהן הייתה מושתתת על בחירה מושכלת של כל אחד מן החברים, ובכך היא נבדלת באופן מהותי מן החברות בקבוצה זו או אחרת במסגרת החברה המסורתית, שהושתתה...  אל הספר