ג. המדינה המודרנית ו'השאלה היהודית'

מושג המדינה, או על הכללי והפרטי 195 הם טענו שכאשר האיגוד נוטל על עצמו את מימושן של משימות אלה הוא פועל 'בשירותה של המדינה' . בכל הנוגע להקניית 'התרבות החיצונית ( הכללית ) ', כתב מוזר, על האיגוד להחליף את המדינה, 'שעדיין מזניחה דווקא אותו חלק מנתיניה 66 פרוטוקול הדיון מתעד : 'משוכנע הזקוק יותר מכול לדאגתה החכמה והאבהית' . בקשר הפנימי שבין השכלה דתית להשכלה פוליטית טען [ מוזר ] שאצל היהודים יש צורך מיוחד לפעול על זו באמצעות זו, כיוון שהמדינה עדיין לא נתנה להם הזדמנות לפתח את השנייה . . . על כך שיש להחליף בכך [ את המדינה ] בכל הדרכים 67 האפשרויות . . . כבר העיר בנאומו הראשון' . בין ההחלטות שנתקבלו בסוף הישיבה הראשונה נכתב : 'האיגוד יפעל בכל מקום נגד הנזקים שגרמו התנאים [ של היהודים ] במדינה וימלא את תפקידה של 68 הרעיון שיש 'להעלות' את היהודים לרמה של אירופה זו [ המדינה ] ככל שיוכל' . חושף את הדילמה של מייסדי מדע היהדות כשביקשו לכונן מחדש את היהדות כסובייקט היסטורי . היה עליהם לכונן יהדות המתאימה לזמן האירופי, יהדות שאיננה כבולה במוסרות העבר אך בו בזמן מושתתת על עבר זה עצמו . בכך הם נקלעו ...  אל הספר