ב. בין פריפריה למרכז

פרק שישי 164 על הקושי של הגדרת המרכז והפריפריה, וטוען שהאפיונים של הפריפריה אינם קבועים : 'השוליים הופכים או למרחב של ניכור מיהודיות ( Yiddishkeit ) . . . או 9 נראה ששני מאפיינים למקום של רדיקליות, יצירתיות והעצמה אינטלקטואלית' . אלה מיטיבים לתאר את חווייתם ויחסיהם של חברי האיגוד . ההיסטוריזציה של היהדות והצגתה כאובייקט של מחקר מדעי, שני העקרונות של שיטתם ששינו מן היסוד את החשיבה על היהדות, יכלו להתרחש רק בפריפריה של החברה היהודית . עקרונות אלה הרי איימו על הנחות היסוד של המרכז ההגמוני – הן המסורתי והן הרפורמי – ועל מסגרות הארגון שבאמצעותן הוא שלט בקהילה וניהל אותה . עם זאת הרעיון ששילוב היהודים בחברה יתקיים רק באמצעות היהדות ולא על ידי הכחשתה העניק לדינמיקה של יחסי מרכז – פריפריה משמעות של מאבק על דמותה של היהדות . הצורך לתווך בין שני העולמות לא היה חדש . החידוש של חברי האיגוד היה בכך שהם לא התבצרו בתחום הפילוסופי או הפוליטי ( המאבק לשוויון זכויות ) , אלא חיפשו דרכים ל'פיוס' ( Versöhnung ) בין שתי החברות על ידי הגדרתן מחדש ברוח התורות החברתיות שרווחו בזמנם . לשם כך הופשטה היהדות מ'הסי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי