פרק רביע י 136 בקיץ 1819 היו גורם מיָדי להתכנסותם, כשם שהדרת היהודים מאיגודי הסטודנטים הניעה אותם שלוש שנים קודם לכן לייסד את 'החוג המדעי' . אמנם בעוד ש'החוג המדעי' היה באופן מובהק התארגנות מקבילה לאיגודי בילדונג אחרים ולא עסקו בו כלל בשאלות של יהדות, האיגוד היה התארגנות יהודית על פי הגדרתו, וייסודו היה כרוך בהכרה בייחוד לאומי יהודי . אולם רעיון הייחוד הלאומי בשיטתם לא עמד בסתירה לרעיון המדינה החילונית המבוססת על עקרונות אוניברסליים רציונליים ; אדרבה, הוא עלה בקנה אחד עמו . המושגים עם ( Volk ) ואומה ( Nation ) מופיעים בדיונים ובכתבי החברים בעיקר בשני הקשרים : בדיונים על מקומם של היהודים בחברה הסובבת ובניסיון למצוא ולהגדיר מושג חדש של יהדות . אף שיש הרואים במושג עַם כינוי עממי לאומה, תהיה בהמשך ההבחנה בין שני המושגים כלי עזר להבנת משמעותם אצל חברי 4 בשני ההקשרים ניכרת התייחסותם של החברים לשתי ישויות לאומיות, האיגוד . גרמנית ויהודית, שקיימות ביניהן זיקות גומלין והן עוברות שינויים, מתעצבות ונידונות בשיח הציבורי . המתח בין החברה למדינה או בין עקרונות החברה האזרחית לעקרונות הלאומיות הרומנטי...
אל הספר