האיגוד והקהילה היהודית 125 האוריינטציה שלהם למסגרות התייחסות אחרות, יהודיות ולא- יהודיות . כך למשל 'אגודת הידידים' ( Gesellschaft der Freunde ) , שכמה מחברי האיגוד היו חברים בה ; התארגנויות סביב כתבי עת כמו 'המאסף' ; השתתפות פעילה בכתבי עת לא- יהודיים ועוד . רבים מהמשכילים, שלא ייחסו עוד ערך דתי או סימבולי לקהילה המסורתית, ראו בה לכל היותר מסגרת ארגונית לקיומן של פונקציות שונות, שלא מצאו מענה במסגרת המדינה . רבות מהקהילות העירוניות היו זירות למאבקי כוח על אופיים של החיים היהודיים, ומסמכים פנימיים של האיגוד, בעיקר מכתבים 3 בשנה שבה של צונץ והיינה, מלאים ביטויי ביקורת ובוז על הקהילה ופרנסיה . כיהן כדרשן בבית הכנסת של בער יצא צונץ בפרהסיה נגד 'רוח הרבנות' כפי שהיא מתבטאת 'במצבה האומלל' של הקהילה היהודית . הוא ראה ברבנות ובפרנסי הקהילה התגלמות 'הביזיון והקלון של מאות שנים', והאשים אותם ב'אזלת יד ובחוסר רצון לשנות את מצבם של היהודים' . אין ספק שיחסו לפרנסי הקהילה 4 והתבטאויותיו הבוטות הם שהביאו לפיטוריו כעבור שנה . 5 אם כרבים מבני הדור שאחרי מנדלסון היו גם חברי האיגוד פורצי גבולות . בדורות ...
אל הספר