ב. בין דת לחילון

בין ישן לחדש 105 כתרבות והעתקת הדת 'לתחומה היא' ( גנץ ) , כלומר לתחום הפרט, הייתה מבחינתם חלופה להגדרת היהדות כדת ולא ניסיון להגדירה ולאפיינה כמערכת חילונית . 'במובן זה' מטרת האיגוד היא, כדברי גנץ, 'אנטי- דתית' . דבריו של פיטר ברגר יפים להארת סוגיית החילון בהקשר של האיגוד : בחילון כוונתנו לתהליך שבו תחומים של החברה והתרבות השתחררו משליטתם של מוסדות וסמלים דתיים . . . [ תהליך זה ] השפיע על מכלול חיי התרבות והרעיונות, וניתן להבחין בו דרך התמעטות התכנים הדתיים באמנות, בפילוסופיה, בספרות, וחשוב מכול בצמיחת המדע כפרספקטיבה חילונית מובהקת על העולם . יותר מכך, רמוז בזה שלתהליך החילון יש גם היבט סובייקטיבי . כפי שיש חילון של החברה והתרבות כך יש חילון של התודעה . 184 מנקודת ראותם של חברי האיגוד שאלת מקומה של הדת קשורה, כאמור לעיל, במושג האזרחות . בבסיס השקפתם הפוליטית עמדה הגדרה של אזרחות שאפשר לכנותה חילונית, כיוון שהדת לא נתפסה כגורם שקובע את אופייו של המרחב שבו מוגדרת האזרחות, כלומר של המדינה . את עמדתם אפשר לסכם בדבריו של צ'רלס טיילור : המדינה הדמוקרטית צריכה לעשות את האזרחות לאמת המידה העי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי