פרק שני: בין ישן לחדש

בין ישן לחדש 59 קירבה אותם למסורת תרבותית ורוחנית שהייתה זרה למסורת היהודית . לא אידאל הלימוד היהודי המסורתי עמד לנגד עיני הוריהם, אלא אידאל הבילדונג של החברה הסובבת . התחושה שהם זכו להשכלה ולחינוך 'מתקדמים' יותר מאלה הנהוגים במוסדות הקהילה עוררה אצל רבים מהם רגש בוז כלפי 'נמיכות הרוח' ו'רודנות הפרנסים' ( צונץ ) , שאפיינו לדעתם את הקהילות היהודיות . עם זאת הם התנגדו להמרת הדת, לפחות בעת פעילותם באיגוד, וראו את עצמם קשורים בטבורם 5 לחברה היהודית . מרבית חברי האיגוד לא השאירו רשימות אוטוביוגרפיות, ועל חייהם אפשר ללמוד מיומנים ( ספר צונץ ) , מחיבוריהם על מקומות ואנשים, בעיקר מכתביו של 6 וממכתבים ( צונץ, היינה ומכתבותיו של גנץ בספרו 'מבטים על אנשים ומצבים', היינה, מוזר, וולף ) . פרטים מעטים על המייסדים ועל כמה מהחברים שהצטרפו מאוחר יותר משקפים את דמותה של אותה קבוצה של אינטלקטואלים צעירים 7 בתקופת המעבר מהעולם היהודי לעולם 'הבורגני' של סביבתם . מוזס מוזר ( Moser , 1793 – 1838 ) היה דמות מרכזית באיגוד . אדלהייד צונץ כינתה אותו 'המרקיז בין חבריו', ולודביג גייגר ( Geiger ) בספרו על יהודי ברלי...  אל הספר