38 פרק שלישי ידי דמוגרפים והיסטוריונים של כלכלה וחברה, אלא בסוג יוצא דופן שלה . להגירה השגרתית ישנם דפוסים ידועים : למשל, הגירה לצורך שיפור תנאי החיים והמִחיה עקב משבר מקומי או אזורי, או הגירה שנובעת מרצונם של היחיד או של המשפחה לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי באמצעות עקירה לריכוזים אורבניים שבהם ישנן הזדמנויות טובות יותר . על פי גישה זו, המחקר התמקד בתנועה ה"טבעית" שבין כפר לעיר ובין עיירות וערים שונות . אנו יודעים כמעט הכול על דפוסי ההגירה האירופית הישנה הזאת ועל תוצאותיה : אנו יודעים כי בגלל שיעור תמותה גבוה, ערים גדולות ובינוניות לא יכלו לשרוד אילולא היה בהן אחוז גבוה מאוד של מהגרים ; אנו יודעים על כיווני ההגירה הטיפוסיים – מכפרים לערים קטנות ובינוניות, ומהן לכרכים הגדולים – וכי רק שיעור קטן ביותר של מהגרים נע בכיוון ההפוך ; 4 אנו יודעים על הגירה חוזרת למקומות המוצא ; על הגירה עונתית ; על הגירה של בעלי מיומנויות מיוחדות ( כמו מנקי ארובות איטלקים לארצות הצפון ) ; וכן הלאה . ואולם אני לא אדון בהגירה שגרתית זו, המוכרת כמעט בכל הציוויליזציות בעולם, אלא בַּגלים יוצאי הדופן של הגירה למרחקים ...
אל הספר