התגבשות הכנסיות וחילון

34 פרק שני במיוחד – לחידוש משנתו של אוגוסטינוס, הטיפה לנצרות רוחנית, סגפנית ומוסרית והגיעה לכלל עימות עם האפיפיורוּת ועם הכתר הצרפתי . לבסוף, התאולוגיה הרשמית עצמה החלה לעצב דת במונחים של פילוסופיה ומוסר, בניסיון לבסס "דתיות מוסרית של המצפון" ( יוהנס קון [ Kühn ] ) 16 במקומה של דת ההתגלות . דרישות מתוך הכנסייה עצמה ל"רפורמה אוניברסלית", תיקון מקיף יותר של החברה והיחיד, הועלו על ידי יוהן היינריך אלסטֶד ( 1588 – 1638 ) , סמואל הארטליב ( 1600 – 1662 ) , יוהנס ולנטין אנדריאה ( 1586 – 1654 ) , יאן עמוס קומֶנסקי ( או קומניוס, 1592 – 1670 ) ואחרים, ושולבו במגמות המתהוות של הרציונליזם והאמפיריציזם בפילוסופיה, במדעי הטבע וברפואה . 17 לכך נוספו הכוחות הדתיים והרוחניים של היהדות : אחרי פירוקה של הסימביוזה שהייתה קיימת בספרד בימי המלכים הקתולים בסוף המאה החמש עשרה, התפתחה אמנם היהדות במידה רבה בנפרד מהסביבה הנוצרית השלטת, אך היא שבה וקנתה לה מידה לא מעטה של השפעה מאז ימיו של הפילוסוף היהודי-הולנדי הדגול ברוך שפינוזה ( 1632 – 1677 ) . 18 גישות ורעיונות "חדשים" אלה היו מבוססים במידה רבה על מושגים מת...  אל הספר