ה'מלעיגים בנו' – 'יוצק זהב רותח לתוך פיהם' 115 מבוסס על העמדה התלמודית שלפיה עובר בריא נולד לשבעה או לתשעה חודשי היריון, אך לא לשמונה . לדעת הריב"ש, השאלה הקובעת במקרה זה היא האם אפשר לראות בבת זו, שנולדה באמצע חודש תשיעי, כמי ש'כלו חודשיה' – שאז אין לדון אותה כנפל – או שמא העובדה שלא עברו עליה תשעה חודשי היריון שלמים מחייבת לומר שהבת היא בגדר ספק נפל ? במילים אחרות, כפי שמבאר הריב"ש, השאלה היא האם 'היולדת לתשעה יולדת למקוטעין' כלומר לפני תום החודש התשיעי ? סוגיה זו נדונה בבבלי, נידה לח ע"א . את דיונו המורכב של הריב"ש אפשר לתמצת כך : לפי הבבלי שם, יש בנושא מחלוקת תנאים . לדעת ר' יהודה יולדת לתשעה יולדת למקוטעין, ואילו לדעת חסידים הראשונים היא אינה יולדת למקוטעין . מדברי התלמוד עולה כי שמואל נוקט את עמדת חסידים הראשונים ובהתאם לכך פסקו ר' משה בן מימון ( רמב"ם ) וראשונים אחרים כי היולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין . ניכר שדעת הריב"ש עצמו היא כדעת הרמב"ם, כלומר שוולד שנולד באמצע חודש תשיעי אינו נחשב כמי ש'כלו חודשיו' . הוא נחשב כבן שמונה חודשים, ומכאן שאותה אישה זקוקה לחליצה . 4 עד כאן תמצי...
אל הספר