ארי אקרמן 104 ב לפני שאגע בחלק ההלכתי שבדרשתו של קרשקש מן הראוי להעיר על הקשר האפשרי שבין חלק זה ובין האמירות המתודולוגיות בהקדמה ל'אור ה'' בעניין קודיפיקציה 4 בהקדמה הוא מבקר כמה מהמאפיינים של הקודקס המונומנטלי 'משנה תורה' . הלכתית . בייחוד הוא מתנגד למה שנראה לו ככישלון של הרמב"ם לפתח את הבסיס המושגי של החוק : לא העיר על סבות הדברים וכלליהם בשלמות, כי אם בזכרון הפרטים שבא בדברי קדמונינו . ולהיות החלק הגדול הזה מהמצוות מחמר האפשר, והוא 'רחב מני ים' ( איוב יא, ט ) , והפרטים לא תקיף בהם ידיעה להיותם בלתי-בעלי-תכלית, הנה כשישתנה פרט מהפרטים שהוזכרו שם, לא נשיג המשפט בו על השלמות . וכי אין יחס בין המספר הבעל-תכלית והבלתי-בעל-תכלית, הנה יתחייב שאין יחס בין מה שיושג בפרטים שהוזכרו שם הבעלי-תכלית, ובין מה שלא יושג מהפרטים בלתי-בעלי-תכלית שלא הוזכרו שם . 5 קרשקש טוען כאן שהרמב"ם ב'משנה תורה' התמקד יתר על המידה במקרים פרטניים במקום להציג את כללי ההלכה . לדבריו, החשיבות שבחשיפת 'סבות הדברים וכלליהם בשלמות' נובעת מאופייה האין-סופי של ההלכה . מכיוון שההלכה היא אין-סופית הרי אין אפשרות להקיף אותה ...
אל הספר