פרק 3. השנים הראשונות, 1900-1881

חלק ב 84 מיני מזון, מוכנים לאכילה, בלי צורך בבישול, ארוזים בקופסאות פח קטנות שתוויות מודפסות מכסות אותן כליל . מישהו הציע לי פרי מוזר, חלקלק, שכונה בפיו 'פננה', אבל אני ויתרתי עליו לפי שעה . אחרי הארוחה שיחק לי המזל יותר עם אבזר ריהוט משונה שנקרא 'כיסא נדנדה' . היינו חמישה מהגרים שזה עתה באו, וכל אחד מאתנו מצא דרך אחרת להיכנס לתוך המכונה האמריקנית הזאת הנתונה בתנועה מתמדת . . . קיבלתי רשות להשאיר בבית את צרורי בשעה שאני משוטט ברחובות ההומים ומנסה למצוא עבודה ומקום לינה, מפני שכל ה'פינות' במקום שזה עתה עזבתי כבר היו תפוסות . הביטוי הראשון באנגלית שהבחינה בו אוזני הנוכרית כשהתהלכתי בגטו בבוקר ההוא היה 'סתוֹמתַפֶּה' ( סתום את הפה ) וגם 'עוּפמִפּה' ( עוף מפה ) . נדרש לי זמן מה להיווכח שהשפה האנגלית אינה מוגבלת לשתי פניני הלשון האלה . . . הוצעה לי עבודה בתור פועל על חוף הים בתנאי שאתחיל מיד, אבל מאחר שאותו היום היה חג יהודי לא יכולתי לקבל את ההצעה . אחר כך סיפר לי מישהו על עבודה בחנות ירקות . לא היה לי מושג מה העבודה, אבל מיהרתי לחזור ולחפש את הדיפלומה שקיבלתי בישיבה . לבסוף מצאתי את הירקן ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב