סגר, הפצצה או שיחות?

ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 274 לדעתו, גם במחיר ההון הפוליטי שהיה יכול להפיק . המשבר חשף גם את מחירה של ההחלטה שקיבל מלכתחילה, להתמקד בביטחונם האישי של בני הערובה . הדבר בא על חשבון יוקרתה של ארצות הברית, והיו לו השלכות גם על הביטחון הלאומי בגלל הפיכתה של איראן מבעלת ברית למדינה עוינת במזרח התיכון הסוער . בני הערובה עצמם בוודאי העריכו את ההחלטה שקיבל הנשיא . סיק אמר לי שאילו היה בן ערובה, היה רוצה שהנשיא קרטר ינהל את המשא והמתן על 82 אבל לא הם ולא משפחותיהם המודאגות היו במצב שאִפשר שחרורו . להם לשקול את האינטרס הלאומי על כל היבטיו . הבעיה של קרטר היתה שבתחילת המשבר, ברגע שהתברר שהוא לא מוכן להשתמש אפילו במפגן כוח צבאי, הוא איבד יתרון אפשרי בהשגת השחרור של בני הערובה . כשתקופת השבי התארכה, הוא הסתמך על משא ומתן עם ממשלה איראנית שהיתה נטולת סמכות להגיע לעסקה, גם לאחר שבני הערובה מילאו את ייעודם הפוליטי ושליטי איראן רצו להיפטר מהם . קרטר הצליח להשיג במשא ומתן הסכם שלום במזרח התיכון בין סאדאת לבגין, אבל האייתוללה הגדול רוחאללה ח'ומייני שנא את ארצות הברית עד כדי כך, שהוא כפה את רצונו על ממ...  אל הספר