ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 226 קלטות לאיראן, והפציר בחיילים ובעם להתאחד נגד "נבלים זרים" . ב- 16 בינואר הסתיימו כאמור גם שלושים ושבע שנות ישיבתו של השאה על כס הטווס בהשפלה של יציאתו הכפויה מאיראן . הוא לא ויתר על המלוכה — למעשה, הוא לא עשה זאת גם בהמשך — אבל הוא עזב את איראן ועשה זאת תוך שהוא משגר מסר של תמיכה בממשלת בח'תיאר . והוא האשים את כולם חוץ מאשר את עצמו : הוא האשים את האיתותים המבלבלים מוושינגטון, את היעדר המגע הישיר עם קרטר, ואפילו את שגרירו אַרדֶשיר זאהדי שעשה לו לדבריו שירות דוב ב"דיווחים לא מדויקים" . כעבור זמן הוא אמר, שהגנרלים שלו אכן עודדו אותו להשתמש בכוח, "והיום אני יודע שאילו פקדתי על החיילים שלי לירות, מחיר הדמים היה קטן פי מאה מהמחיר ששילם עמי מאז שהוקמה מה שמכונה הרפובליקה האסלאמית" . אבל בעיקרו של דבר, הבחירה היתה בידו, והוא הודה כי אף על פי שנכון שרודן יכול להציל את משטרו באלימות, "ריבון אינו יכול להציל את כס 67 המלוכה שלו בהקזת הדם של בני ארצו" . גארי סיק כתב לימים שהשאה לא היה מוכן להורות על דיכוי 68 כל זה סתם את צבאי בכוח "אפילו כדי להציל את עורו שלו" . הגו...
אל הספר