ג׳ימי קרטר, ישראל והיהודים | 168 מחוץ לחוגים דיפלומטיים רגילים . למשל, מפיו של דאגלס פרייזר, נשיא עובדי תעשיית הרכב וחבר נאמן במפלגה הדמוקרטית, שאמר 117 ש"בגין צריך לסתום את הפה" . ב- 23 בספטמבר, בארוחת הבוקר הראשונה של קרטר עם ראשי הדמוקרטים בקונגרס אחרי קמפ דייוויד, סיכם הנשיא את המצב . הוא תיאר את חוסיין כ"מהסס, לא מתחייב ולא מוכן לעזור", את הסעודים כקונסטרוקטיביים יותר ( במובנים שאני עצמי לא ראיתי ) , ואת אסד "כמתון יותר מההצהרות שלו" . בהערת שוליים רשמתי לעצמי : 118 קרטר רצה "הוא תמיד מתאר את אסד יותר טוב ממה שמגיע לו" . להתקדם במהירות אל חוזה שלום בין ישראל ומצרים, ולאחר מכן להתמקד בגדה המערבית . אחרי ההצלחה של קמפ דייוויד חזרנו אל אותה הקלחת הפוליטית שבה בוססנו לפני הוועידה . מונדייל הראה לי טיוטה של נאום של קרטר שמונדייל כינה "נאום פרובוקטיבי במיוחד על הפלסטינים" . הייתי המום . כדי לגייס תמיכה ולעודד את השתתפותם של הפלסטינים בתהליך השלום, הנשיא עמד להציע דרכונים פלסטיניים לאומיים עוד לפני שקמה מדינה פלסטינית . ולא זו בלבד, הוא עמד לתמוך בהשתתפות של כל הפלסטינים בגדה המערבית ובפ...
אל הספר