| 81 הור התהובות בארץ ישראל על כנו" — השיבו מדינות ערב על קריאותיה החוזרות ונשנות של ממשלת ישראל ליישוב הסכסוך וחתירה לשלום קבע בסירוב מוחלט, הכריזו ששביתת הנשק היא זמנית בלבד, הוסיפו לראות את עצמן במצב של מלחמה עם ישראל, סירבו להכיר בה וגיבשו דוקטרינה שלפיה עצם קיומה של מדינת ישראל הוא מעשה תוקפנות ועל כן, כל מעשה שייעשה כדי לחסל אותה ייחשב לאקט של הגנה עצמית לגיטימית . ביוני 1950 הכריזו חברות "הליגה הערבית" ( ארגון הגג של מדינות ערב ) על הסכם קולקטיבי נגד "הסכנה הציונית ושאיפות ההתפשטות הציונית", ושמו לעצמן למטרה לצאת ל"סיבוב שני" שיביא לחיסולה של המדינה הציונית . ובדיוק בשל ההכרה הזאת, שבמזרח התיכון הכול זמני ; ושהמדינות השכנות לא מראות סימנים שהן מתכוונות לשבות מלחימה נגד ישראל ; היה איש אחד, דוד בן גוריון שמו, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, שהבין שהגיעה השעה לגבש את תורת הביטחון של מדינת ישראל . על מנת לקדם את פני הרעות הצפויות אפשר היה, בתיאוריה, להחליט שרוב הצבא יהיה רוב הזמן בחזיתות . הבעיה בשיטה הזאת היתה ש"רוב הצבא" הוא גם רוב העם . ורוב העם לא יכול להיות רוב הזמן בחזיתות . א...
אל הספר