| פתאום היתה מלחמה 20 הבין עיני שמדובר בפנייה יוצאת דופן : מרואן פגש את זמיר בעבר, ויותר מפעם אחת, אבל אף פעם זה לא היה ביוזמתו . עשה אחת — מלחמה — ועוד אחת — בקשה תקדימית לפגישה אישית עם ראש המוסד — והחליט, למרות שעת הלילה המאוחרת, לצלצל למפקדו . בשעות הבוקר של יום שישי 5 באוקטובר אסף עיני את זמיר מביתו בצהלה, הסיע אותו לשדה התעופה בלוד וליווה אותו בדרכו לטיסת אל על 315 ללונדון . ב- 00 : 22 שעון גריניץ' ( 00 : 23 שעון ישראל ) פסעו זמיר ודובי לדירת מפגש מרוהטת בסגנון אנגלי כבד . ב- 30 : 23 שעון גריניץ' נשמעה נקישה בדלת, ומרואן בן ה- 29 , חנוט בחליפה, נכנס פנימה, התנצל על האיחור, החליף לחיצות ידיים עם הנוכחים והתיישב מול זמיר . חצי שעה לאחר מכן, משסיימו לשוחח על אירועי חטיפת המטוס ברומא, התמתח מרואן בכיסאו המרופד ואמר בהתרגשות : באתי כדי לדבר איתכם על מלחמה, ולא על שום דבר אחר . קצת לפני 00 : 1 שעון גריניץ' עזב מרואן למלונו והותיר את ראש המוסד מוטרד כפי שלא היה מעולם . מה עושים ? התלבט זמיר . אם אדווח על מה ששמעתי כרגע, הדבר ישליך באופן מיידי, מרחיק לכת, על ישראל . גיוס מילואים קולני, א...
אל הספר