פחד, חרטה ומשאלת לב 374 ישנן גם צורות אחרות של השפעה . לדוגמה, יחסים מיוחדים בין עמים כדוגמת היחסים המיוחדים בין ארצות הברית ובריטניה ובין ישראל וגרמניה, שעונים על רגשות ציבוריים מתמשכים של אחווה ( במקרה הראשון ) ואשמה ( במקרה השני ) . יחסים כאלה משפיעים כמובן על המנהיגים בקבלם החלטות עקרוניות, כדוגמת ההחלטה של ממשלת גרמניה להעניק לישראל שתי צוללות בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה — החלטה שהתקבלה, בין השאר, בעקבות הפרסומים על סיוע מצד חברות גרמניות לתוכנית הנשק הכימי העיראקית . אולם השפעתם של סנטימנטים כאלה אינה מוגבלת לדרג מקבלי ההחלטות . זו ניכרת גם בשיתופי פעולה כלכליים, תרבותיים, מדעיים וספורטיביים בין משרדי ממשלה, ערים, ארגונים, חברות, עמותות ואזרחים פרטיים בשתי המדינות . רגשות משפיעים גם על תחומים רחבים יותר מהשאלה אם לצאת או לא לצאת למלחמה . בוודאי שיש להם משקל רב במסגרת משא ומתן מדיני . זעם, עלבון ורגשי כבוד, למשל, מסייעים להתגבר על בעיית המחויבות, ובכך מקלים על הגעה להסכם . הם מרסנים את התנהגותם של הצדדים למשא ומתן החוששים מאנטגוניזם בצד השני ; הם גם יוצרים בסיס לאמון, שבלעדיו לא יי...
אל הספר