פרק שביעי: חרטה, לקחים היסטוריים וטראומה לאומית

פחד, חרטה ומשאלת לב 236 נראית כצל של עצמה . באחד הימים היא פוגשת במקרה את חברתה בעלת המחרוזת ומספרת לה על צרותיה . החברה המזועזעת מגלה לה את האמת הנוראה : המחרוזת לא הייתה אלא זיוף ושווייה פרנקים אחדים בלבד . איני זוכר הרבה ממה שלימדוני המורים בבית הספר, לא בהכרח באשמתם, אבל את הסיפור הזה והרגשות שעורר בי אני זוכר . כיצד דמיינתי את החרטה העמוקה של מרת ליזל על שלא היה לה אומץ להודות בפני חברתה באובדן המחרוזת ובכך לחסוך שנים של סבל . הזדהיתי עם כאבה, אף שכילד עדיין לא חוויתי טעמה של חרטה אמיתית . חרטה היא הצער על החלטה שגויה . יותר מרוב הרגשות האחרים, זהו רגש הכּרתי ( קוגניטיבי ) המתקבל משילוב של תחושה וחשיבה . על מנת שנחוש חרטה אנו צריכים להיות מסוגלים לדמיין דרך פעולה חלופית, שלו היינו נבונים לבחור בה מלכתחילה הייתה מובילה למציאות טובה יותר . ההרהור בתוצאות המעשה הנבחר והשוואתו לתרחיש חלופי חיובי יותר הם שמעוררים את התחושה המייסרת, שרודפת אותנו וגורמת לנו להפוך שוב ושוב במעשינו, לשחזר פעם אחר פעם את מה שקרה ומה היה עשוי לקרות אילו היינו נוהגים אחרת . העובדה שחרטה דורשת תהליך מחשבתי הופ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ