| 315 קוות לאומן גרמני שאהד את הנאצים והונע על ידי "אנטישמיות נוצרית" . הוא דחה את הרעיון שהבישוף עזר לכל מי שנזקק לעזרה — "אם הוא עשה כן, הדבר אינו מתועד היטב" — וסבר שיש די והותר ראיות לכך שהבישוף ידע למי בדיוק הוא עוזר ושאחדים מהאנשים הללו היו מבוקשים על הפשעים הנוראים ביותר . מסקנתו של פרופסור שטיינכר היתה, שהבישוף הודאל שיבש את מהלכי הצדק והמשפט . הוא לא סיפק חמלה נוצרית, הוא לא היה אדם פשוט או תמים, והוא ידע בדיוק מיהו אוטו וכטר ומה הוא עשה . אוטו זכה לאזכור קצר בספר . הגילוי שהבישוף הסתיר את אוטו היה "הקש האחרון" שגרם לו לאבד את משרתו כרקטור של אנימה . קרל האס מופיע בספר גם הוא, דמות מפותחת יותר ששימשה מתווכת בין האמריקאים והוותיקן, ומי שסייע לעשרות עמיתים להימלט לאמריקה הדרומית . פרופסור שטיינכר היה מודע לחלוטין לקשרים של האס עם הודאל, לואונגו, לוסיד והסי-איי-סי, שפעלו יחד כ"חזית בלתי נראית" במלחמה הקרה, ברית שנועדה להגן על "אירופה הנוצרית" . כשאיטליה ניצבת בלבו של היקום הקתולי, היה צורך להגן עליה בכל מחיר . אבל אף שהקטע הקצר בסוף ספרו של הבישוף נותר בזיכרונו, פרופסור שטיינכר ל...
אל הספר