נתיב העכברושים | 276 "לאוטרבכר", שרלוטה הגתה את השם בתשומת לב . "כן, כן, זה בוודאי היה הוא" . שטהלה שאל מי המליץ לאוטו לנסוע לארגנטינה . שרלוטה אמרה שהיא אינה זוכרת . "לא יכולנו ממש לכתוב", כך ששמות לא נכללו בהתכתבות . "הוא בילה זמן עם מישהו באגם אלבנו, בסוף, ומשם הוא חזר לרומא חולה במחלה שהרגה אותו, ולכן הודאל סבר שהוא הורעל" . "מי היה עשוי להרעיל את אוטו ? " שאל שטהלה . "אני לא יודעת, אבל זה יכול להיות במכתבים", היא ענתה, ואז תיקנה את עצמה : "לא, הוא מעולם לא הזכיר שמות" . "אולי קצין גרמני ? " שרלוטה לא אמרה דבר . כעבור זמן שבה השיחה לעניין "הרצח", כפי שהיא תיארה את מות בעלה . היא האשימה את הסובייטים, שכן הם ידעו שאוטו היה "לגמרי אנטי-בולשביקי, מתנגד אמיתי של רוסיה" . ״אבל זאת לא היתה סיבה להרעיל אותו ? " "לא, לא" . הרטמן לאוטרבכר מסר עדות במשפטי נירנברג ופרסם אוטוביוגרפיה בשנת 1984 . שני המקורות מעמידים דיוקן חי של האיש, שהיה צבעוני ודו-פרצופי . הבריטים עצרו את לאוטרבכר ב- 30 במאי 1945 וכלאו אותו במחנה זנבוסטל ליד ברמרוורדה . הוא נותר שם שלוש שנים, וקיבל היתר לנסוע לנירנברג לאחר שהת...
אל הספר